לינוקס

לינוקסלינוקס, אחת ממערכות ההפעלה המרכזיות והנפוצות בעולם היא תוכנת קוד פתוח המאפשרת לכל אחד לקרוא את הקוד שלה, לבצע בו שינויים ולהפיץ גירסאות שונות של מערכת ההפעלה. כל הגירסאות של מערכות ההפעלה מסוג לינוקס עושים שימוש בליבת לינוקס, קוד הבסיס של התוכנה.

שורשיה של לינוקס נטועים בתחילת שנות ה-80, בהן ריצ’רד סטולמן, מתכנת אמריקאי הפועל למען תוכנות חופשיות, הכריז על פתיחת פרוייקט גנו – מערכת הפעלה אחרת על בסיס קוד פתוח שתוכננה לקום. פרוייקט גנו נתקל בקשיים רבים בפיתוח ובמקביל, בתחילת שנות ה-90 התחיל לינוס טורבאלדס, מתכנת פיני שהיה אז סטודנט באוניברסיטת הלסינקי, לעבוד על פרוייקט ליבת לינוקס. תחילה הרישיון של ליבת לינוקס היה כתוכנה לא מסחרית – שכל אחד יכול לעשות בה שימוש בחינם אך לא לערוך אותה. בהמשך שונה הרישיון לרישיון של תוכנת קוד פתוח, שמאפשר לכל מי שחפץ בכך לערוך שינויים בתוכנה ולהפיץ אותם.

בעקבות שינוי רישיון התוכנה של לינוקס, צמחה קהילת מפתחי הלינוקס (נהוג לכנות אותה “לינוקסאים” בעברית) שהבינה את הפוטנציאל שעומד מאחורי מערכת ההפעלה. המערכת לא מפסיקה להשתכלל ולהתפתח מאז שהופצה לראשונה וקבוצות רבות עמלות על שיפורים ותוספים עבור לינוקס. חלק מהלינוקסאים עושים זאת כאקט של תרומה לקהילה מתוך אמונה ברעיון הקוד הפתוח, חלק אחר עושים זאת מתוך העדפותיהם האישיות וכדי להתאים את המערכת לצרכים שלהם וחלק אחר עושים שימוש בליבת לינוקס למטרות מסחריות.

בין האירועים המשמעותיים ביותר בתולדות לינוקס, מלבד כמובן לתחילת העבודה על המערכת, הפצתה ופתיחת הקוד לשימוש חופשי, יש לציין את התווספות שולחן העבודה הגרפי בשנת 1997 וחבילת יישומי הסטאר אופיס (מקבילה לחבילת יישומי האופיס של מייקרוסופט, כדוגמת Word ו-Excel) שראתה אור בשנת 2000, שני תוספים שהפכו את התוכנה לנגישה יותר לקהל הרחב.

ישנן הפצות רבות של מערכת לינוקס, כשלכל אחת ייעוד שונה ויש בה דגשים על מאפיינים אחרים, המתאימים יותר לקהל ספציפי. זהו היופי שבלינוקס, שכן משום שהיא תוכנת קוד פתוח יכול כל אחד לעצב אותה על פי צרכיו. בין ההפצות הנפוצות של מערכות לינוקס המבוססות על ליבת לינוקס ניתן למנות את אובונטו (Ubuntu), שבה הדגש הוא על הנוחות והקלות בהתקנה המערכת והפעלתה. גירסה פופולרית נוספת היא CentOS, שנפוצה בעיקר בשימוש בשרתי אינטרנט. גרסת דביאן (Debian) זו הפצה המתוחזקת על ידי מתנדבים ושמה את הדגש על רעיון תוכנות הקוד הפתוח והאידיאולוגיה שעומדת מאחוריה. ישנן עוד גירסאות רבות, כשחלקן מבוססות באופן רחב יותר או פחות על הפצות שונות של מערכות לינוקס.

כיום משמשת לינוקס הן כמערכת הפעלה למחשבים אישיים והן כמערכת הפעלה לשרתים. בתחום המחשבים האישים מערכת לינוקס פחות נפוצה, ולפי ההערכות היא תוספת נתח שוק של כ-3% בלבד, אך בתחום השרתים לינוקס היא אחת התוכנות המרכזיות ביותר וכשליש מהשרתים עושים בה שימוש. אחד מבסיסי השרתים הנפוצים ביותר הוא בסיס LAMP – ראשי תיבות של לינוקס (Linux), שרת האינטרנט אפאצ’י (Apache), בסיס הנתונים MySQL ושפת PHP. ארבעת התוכנות האלה הן חופשיות ומהוות יחד בסיס תוכנה לשרתי אינטרנט מתקדמים המשמשים לאתרים אישיים וגם לאתרים פופולריים כדוגמת ויקיפדיה.

השימוש בלינוקס כפי שמתואר הוא רחב היקף והעובדה שמדובר בתוכנת קוד פתוח היא אחת הסיבות לכך שהתוכנה נהייתה כה פופולרית ומשמעותית בהיסטוריה הטכנולוגית. ההחלטה לאפשר לכל אדם לערוך שינויים בקוד ולהתאים את המערכת לצרכיו הוכיחה את עצמה ככזאת שאפשרה את המשך הפיתוח של התוכנה לאורך שנים, כשעל פי ההערכות הושקעה בה עבודה בהיקף של אלפי שנות אדם, על שלל הפצותיה השונות.


נכתב על-ידי נדב ברגר.

וורדפרס

Wordpressפעמים רבות הקמת אתר מאפס זהו תהליך ארוך, יקר ומסורבל שמקשה על אנשים לפתוח אתרים חדשים. בשביל לפתור את הבעיה הזו, ישנם חברות וארגונים רבים המציעים שירותי מערכות לניהול תוכן עבור בעלי אתרים. אחת התוכנות הפופולריות ביותר בתחום זה היא וורדפרס, תוכנת קוד פתוח חינמית הכתובה בשפת PHP ועושה שימוש בבסיס הנתונים MySQL. בעזרת וורדפרס ניתן להקים אתרים מתקדמים עם שלל אפשרויות במהירות וביעילות. המערכת מאפשרת הקמת כל סוג של אתר על פי צרכיו של המשתמש – בלוג אישי, חנות אינטרנטית, אתרי תדמית, או כל סוג אחר של אתר.

מערכת וורדפרס יצאה לאוויר בעולם במאי 2003 כהמשך של תוכנת הקוד הפתוח b2/cafelog, ומאז היא לא מפסיקה להתפתח. ישנם את מפתחי הליבה של המערכת היוצרים גירסאות חדשות של המערכת שמשתחררות מדי כחצי שנה, ולכל שפה יש מתרגמים ומתכנתים המתאימים את המערכת לשפה הספציפית. אחד הדברים היפים שבמערכת הוא העובדה שמדובר בתוכנת קוד פתוח, כלומר כזאת שכל אחד יכול לשנות את קוד התוכנה שלה, להתאים אותו לצרכיו ולהפיץ גירסאות משלו של המערכת – לגמרי בחינם. ככל שחולפות השנים המערכת משתכללת ומשתפרת מגירסה לגירסה והופכת לפופולרית יותר בהתאם. למעשה, וורדפרס היא מערכת ניהול התוכן הנפוצה ביותר בעולם וכ-17.5% מכלל האתרים הקיימים עושים שימוש במערכת זו.

מערכת וורדפרס כוללת בתוכה תבניות וכלים לעיצוב האתר המאפשרים לכל אחד, גם אם הוא אינו בעל ידע בתכנות, להתאים את האתר על פי המראה שמוצא חן בעיניו. כל משתמש יכול כמובן לשנות באתר את הצבעים, התפריטים, סוגי הכותרות וכמעט כל דבר שאפשר לחשוב עליו. כמו כן, ניתן גם להוסיף פרסומות לאתר ובכך להפיק ממנו רווח. מלבד האפשרויות הבסיסיות שמגיעות עם המערכת, ניתן גם להרחיב את מגוון האופציות בעזרת תוספים רבים (plugins) המספקים למשתמש אפשרויות וכלים נוספים לניהול ועיצוב האתר.

אחד התוספים הנפוצים ביותר במערכת וורדפרס הוא WordPress SEO, תוסף שבאמצעותו ניתן להוסיף אפשרויות רבות לניהול האתר, כמו עזרים לקידום במנועי חיפוש, מה שהופך את חווית הניהול לפשוטה יותר וגמישה יותר. גם האתר ספידי נט עושה שימוש במערכת ניהול התוכן של וורדפרס ובתוסף WordPress SEO כדי לפרסם מאמרים בעברית ובאנגלית. ישנם עוד תוספים רבים שלכל אחד מהם מטרות שונות. למשל התוסף WPtouch ועוד רבים אחרים המאפשרים את הנגשת האתר לטלפונים סלולריים ומכשירי טאבלט, או לדוגמה התוסף Backup Breeze שבאמצעותו ניתן לעשות גיבוי מהיר לאתר בלחיצת כפתור אחת.

דבר נוסף שהופך את מערכת הוורדפרס לנפוצה ושימושית כל כך הוא התמיכה שלה בשפות רבות (באתר וורדפרס ניתן למצוא גירסאות של המערכת בלא פחות מ-75 שפות שונות!). התאימות של המערכת לשפות שונות לא מתבטא רק בשפה עצמה, אלא גם בשינויים של המערכת בהתאם לכיוון הכתיבה, שינויי עיצוב וקוד המתאימים לשפות מסוימות וכו’. הגירסה העברית של המערכת התפרסמה לראשונה בשנת 2004 על ידי רן יניב הרטשטיין, וכיום התרגום נעשה באופן שיתופי שבו כל אחד יכול להציע תרגום משלו למערכת.

סיפור נחמד על מערכת וורדפרס שמביא לידי ביטוי את סביבת הפיתוח החברותית של וורדפרס, הוא העובדה שכל מערכת חדשה היוצאת לאור נקראת על שם של נגן ג’אז, וזאת משום שמפתחי הליבה של התוכנה אוהבים מאוד את מוזיקת הג’אז.

לסיכום, מערכת הוורדפרס היא לא סתם מערכת ניהול התוכן הנפוצה ביותר בעולם. למעשה, כמעט בלתי אפשרי לחשוב אפילו על חיסרון אחד שיש בה – היא חינמית, פשוטה וידידותית למשתמש, בעלת תמיכה בשלל שפות וגם אם אופציה מסוימת חסרה בה, הרי שאפשר להתקין תוסף שיפצה על כך.


נכתב על-ידי נדב ברגר.

תוכנות קוד פתוח

"Open source" handwritten with white chalk on a blackboardבעולם הטכנולוגי והאינטרנטי שבו רוב המפתחים משקיעים משאבים רבים בהגנה על תוכנות שהם פיתחו או בניסיונות למכור את התוכנה שלהם, ישנה גם חלופה בדמות תוכנות קוד פתוח, כלומר תוכנות שכל אחד יכול לקבל לידיו בחינם, לשנות את קוד התוכנה לצרכיו האישיים ולהפיץ גירסה שונה של התוכנה שהוא יצר בעצמו, או להצטרף לצוות מפתחים המנסים לשדרג את התוכנה עבור כלל הציבור.

כדי להמחיש את העיקרון שעומד מאחורי תוכנות הקוד הפתוח עבור אלו שלא מתמצאים באולם המושגים הטכנולוגי, נמחיש את העניין לכתיבת שיר. אחרי שאדם, או מספר אנשים כתבו שיר, הם יכולים לתת אישור לכל אחד להוסיף, להוריד או לשנות את מילות השיר, לשחק עם הקצב שלו, להחליף מספר תווים וכו’ ולהפיץ גירסאות חדשות של השיר. על אותו עקרון בדיוק מתבססות תוכנות הקוד הפתוח, שמאפשרות לכל אחד להשתמש בתוכנה ולשנות אותה.

הסיבות להעדפה של פיתוח תוכנות קוד פתוח הן אידיאולוגיות ומעשיות. בפן האידיאולוגי, ברור שתוכנות חופשיות כאלה הן נגישות יותר לציבור ועניין זה חשוב עבור חלק מהמפתחים. כמו כן, הקוד הפתוח מאפשר לכל אחד לשפר את התוכנה או להתאים אותה לצרכיו, מה שמקל על המשתמשים. מהבחינה המעשית, תוכנות קוד פתוח יכולות להיעשות על ידי מספר רב יותר של מפתחים ביחס לפוטנציאל הכלכלי של התוכנה, כלומר שלחברה הפועלת למטרת רווח לא הייתה אפשרות לשלם למפתחים עבור התוכנה, ולכן הדרך היחידה ליצור אותה היא על ידי עבודה וולונטרית. בנוסף, עבודה על תוכנת קוד פתוח מאפשרת כמובן למפתח להכווין את התוכנה לרעיונותיו וצרכיו הבלעדיים.

תוכנות הקוד הפתוח באות לידי ביטוי בשלל השירותים שמציע המחשב ויכולות להיכתב בשלל שפות, כדוגמת שפת התסריט PHP ויכולות לעשות שימוש בשירותים האינטגרלים שבאינטרנט, כמו בסיס הנתונים MySQL או שרת האינטרנט Apache. תוכנות הקוד הפתוח תופסות מקום של כבוד בעולם המחשבים ובין המרכזיות שבהן ניתן למנות את מערכת ההפעלה לינוקס ודפדפן האינטרנט הפופולרי מוזילה פיירפוקס. כמו כן ישנן גם תוכנות מוכרות פחות המיועדות לקהל ספציפי, למשל תוכנת Octave המיועדת לחישובים נומריים.

תוכנות קוד פתוח יכולות לשמש גם כבסיס לאתרים ולא רק כתוכנות בפני עצמן. אחת הנפוצות שבתחום זה היא וורדפרס, תוכנה חינמית המאפשרת התקנת מערכת לניהול תוכן באתרים, המעוצבים לרוב בצורת בלוג. אתרים רבים מתבססים על תוכנות קוד פתוח שונות ועושים בהן שימוש לתפעול האתר, לפעמים שימוש במספר תוכנות בתוך אתר אחד. לדוגמה האתר ספידי נט, רשת חברתית המיועדת בעיקר לצמחונים וטבעונים שנמצאת בשלב אלפא ועדיין לא פעילה ואתר ספידי קומפוזר המיועד להלחנה אוטומטית ומהירה של מנגינות חדשות, שנמצא גם הוא בשלב אלפא, אך כבר פעיל ואפשר לעשות בו שימוש.

לצד היתרונות הרבים של תוכנות הקוד הפתוח, ישנם גם מספר חסרונות. אחת הטענות המופנות כלפי תוכנות הקוד הפתוח היא שהן יכולות להוות מקור לשימוש זדוני. עם זאת, אופיין של תוכנות הקוד הפתוח הוא כזה שכל אחד יכול לסרוק את קוד התוכנה, מה שאומר שניתן לעלות מהר יותר על פרצות באבטחה. היבט נוסף הוא בכך שמשום שהמפתחים לא מקבלים תשלום עבור עבודתם, קשה יותר לעודד מפתחים רבים להשקיע מזמנם ולתרום לפרויקטים שונים, אך המציאות מוכיחה שאכן יש רצון לפעול עבור הכלל בקרב קהילת המפתחים ותוכנות קוד פתוח איכותיות אכן מצליחות להתרומם.

לסיכום, לתוכנות הקוד הפתוח יש תפקיד מרכזי בעולם הטכנולוגי ואף על פי שכל העבודה עליהן היא התנדבותית, אי אפשר לזלזל בתוכנות אלה. זוהי הדרך היחידה שבה יכול כל אחד להשתמש בכל תוכנה בדרך הנוחה והמתאימה לו ביותר, ולכן היא כל כך חיונית וחשוב לעודד ולקדם פיתוח של תוכנות קוד פתוח.


נכתב על-ידי נדב ברגר.

בירור מידע על דומיינים בעזרת ספידי הואיז

Business woman hand  touching on Domain names iconפעמים רבות אנו נתקלים במצבים שבהם אנחנו רוצים לברר מידע על אתר מסוים שמשך את תשומת לבנו, אבל באתר אין מידע על הבעלים או אפשרות ליצור קשר. בדיוק עבור מקרים כאלה הוקם ספידי הואיז שמטרתו לאפשר לכל אחד לברר במהירות ובקלות מידע על כתובות אינטרנט, או דומיינים בשפה מקצועית יותר.

אתר ספידי הואיז מתאים לכל אתר, מכל מדינה ובכל שפה. ניתן לחפש בו מידע על דומיינים בינלאומיים עם סיומות כמו .net, .com, .org, .biz וכו’, וכמו כן אפשר למצוא בו מידע על דומיינים המשויכים למדינות מסוימות כמו דומיינים בעלי סיומת .co.il לאתרים ישראלים, סיומת .it לאתרים איטלקים למשל, או כל סיומת אחרת שקיימת. המידע כמובן קיים על כל אתר, החל מאתרים קטנים ולא מוכרים כמו בלוגים פרטיים או אתרי נישה, דרך אתרים גדולים יותר כמו וואלה ו-ynet ועד לאתרים הפופולריים ביותר בעולם שכולנו גולשים בהם מדי יום, כדוגמת גוגל, ויקיפדיה, ופייסבוק.

המידע שמספק ספידי הואיז הוא רב ומגוון ומשתנה מעט מאתר לאתר, על פי הפרטים הקיימים. בעזרת לחיצה אחת בלבד תוכלו למצוא מידע רלוונטי על הדומיין עצמו וגם על מי שמחזיק בו. במערכת ישנם פרטים כמו שמו של בעל הדומיין, כתובת הדואר האלקטרוני שלו, כתובת המגורים שלו ואפילו פקס ומספר טלפון. על הדומיין עצמו קיים מידע כמו התאריך שבו הוא נרשם וכמה זמן נותר עד לתאריך התפוגה שלו.

נשאלת השאלה למה בכלל הגולש הממוצע צריך לדעת את הפרטים האלו, ולכך יש כמובן סיבות רבות, חלקן חיוביות יותר וחלקן שליליות. בפן החיובי, ספידי הואיז יכול לסייע לכם להעביר דברי שבח או מילות תודה לבעל אתר שאהבתם במיוחד, או להגיש לבעל האתר הצעה עסקית כמו פרסום באתר, רכישת הדומיין או רכישת האתר עצמו, אם אתם רואים בכך דבר כדאי. כמו כן, תוכלו להשתמש בספידי הואיז כדי להגן על עצמכם במידה ואתם מרגישים שנפגעתם על ידי תוכן שעלה באתר מסוים, בכך שתוכלו לברר את פרטיו של בעל האתר במהירות ולפנות אליו בבקשה לשנות את תוכן האתר, או אפילו להגיש תלונה כנגד האתר לרשויות החוק במקרים שבהם יש צורך בכך.

כדי לברר את כל הפרטים האלה, כל מה שנדרש מכם הוא להיכנס לאתר ספידי הואיז ולהזין בו את כתובת הדומיין שעליה אתם רוצים לקבל מידע (ללא “www”). אחרי שהזנתם את הכתובת לחצו על הכפתור “Check Domain” ומייד תועברו לעמוד שבו תמצאו רשימה מסודרת הכוללת את כל הפרטים שצוינו בתחילת המאמר.

אם אהבתם את הרעיון של ספידי הואיז שמאפשר לכל אחד לברר פרטים על שלל האתרים הקיימים ברשת, תוכלו גם אתם ליצור ספידי הואיז משלכם בתוך פחות משעה ולגמרי בחינם. ספידי הואיז עבור בעלי אתרים זוהי תוכנת קוד פתוח המאפשרת לכל אחד להוסיף לאתר שלו אופציה לחיפוש מידע על דומיינים. בדף ספידי הואיז עבור בעלי אתרים תוכלו למצוא הוראות מדויקות כיצד להתקין את המערכת שלב אחר שלב. אם תרצו לקבל מידע נוסף על המערכת או לברר משהו לגביה, אתם מוזמנים להשתמש בלינק שבסיום דף ההסברים לפנייה בנוגע לשאלות נוספות.

לסיום, ספידי הואיז הוא מסוג האתרים שתמיד כדאי לשמור בתיקיית המועדפים, כי אי אפשר לדעת מתי תצטרכו אותו פתאום. כמעט כל גולש הפעיל ברחבי הרשת רוצה או אפילו נאלץ מדי פעם לברר מידע על בעל דומיין מסוים או על הדומיין עצמו, וספידי הואיז מאפשר לכולם לעשות זאת בקלות, במהירות, בנוחות ובחינם.


נכתב על-ידי נדב ברגר.