לינוקס

לינוקסלינוקס, אחת ממערכות ההפעלה המרכזיות והנפוצות בעולם היא תוכנת קוד פתוח המאפשרת לכל אחד לקרוא את הקוד שלה, לבצע בו שינויים ולהפיץ גירסאות שונות של מערכת ההפעלה. כל הגירסאות של מערכות ההפעלה מסוג לינוקס עושים שימוש בליבת לינוקס, קוד הבסיס של התוכנה.

שורשיה של לינוקס נטועים בתחילת שנות ה-80, בהן ריצ'רד סטולמן, מתכנת אמריקאי הפועל למען תוכנות חופשיות, הכריז על פתיחת פרוייקט גנו – מערכת הפעלה אחרת על בסיס קוד פתוח שתוכננה לקום. פרוייקט גנו נתקל בקשיים רבים בפיתוח ובמקביל, בתחילת שנות ה-90 התחיל לינוס טורבאלדס, מתכנת פיני שהיה אז סטודנט באוניברסיטת הלסינקי, לעבוד על פרוייקט ליבת לינוקס. תחילה הרישיון של ליבת לינוקס היה כתוכנה לא מסחרית – שכל אחד יכול לעשות בה שימוש בחינם אך לא לערוך אותה. בהמשך שונה הרישיון לרישיון של תוכנת קוד פתוח, שמאפשר לכל מי שחפץ בכך לערוך שינויים בתוכנה ולהפיץ אותם.

בעקבות שינוי רישיון התוכנה של לינוקס, צמחה קהילת מפתחי הלינוקס (נהוג לכנות אותה "לינוקסאים" בעברית) שהבינה את הפוטנציאל שעומד מאחורי מערכת ההפעלה. המערכת לא מפסיקה להשתכלל ולהתפתח מאז שהופצה לראשונה וקבוצות רבות עמלות על שיפורים ותוספים עבור לינוקס. חלק מהלינוקסאים עושים זאת כאקט של תרומה לקהילה מתוך אמונה ברעיון הקוד הפתוח, חלק אחר עושים זאת מתוך העדפותיהם האישיות וכדי להתאים את המערכת לצרכים שלהם וחלק אחר עושים שימוש בליבת לינוקס למטרות מסחריות.

בין האירועים המשמעותיים ביותר בתולדות לינוקס, מלבד כמובן לתחילת העבודה על המערכת, הפצתה ופתיחת הקוד לשימוש חופשי, יש לציין את התווספות שולחן העבודה הגרפי בשנת 1997 וחבילת יישומי הסטאר אופיס (מקבילה לחבילת יישומי האופיס של מייקרוסופט, כדוגמת Word ו-Excel) שראתה אור בשנת 2000, שני תוספים שהפכו את התוכנה לנגישה יותר לקהל הרחב.

ישנן הפצות רבות של מערכת לינוקס, כשלכל אחת ייעוד שונה ויש בה דגשים על מאפיינים אחרים, המתאימים יותר לקהל ספציפי. זהו היופי שבלינוקס, שכן משום שהיא תוכנת קוד פתוח יכול כל אחד לעצב אותה על פי צרכיו. בין ההפצות הנפוצות של מערכות לינוקס המבוססות על ליבת לינוקס ניתן למנות את אובונטו (Ubuntu), שבה הדגש הוא על הנוחות והקלות בהתקנה המערכת והפעלתה. גירסה פופולרית נוספת היא CentOS, שנפוצה בעיקר בשימוש בשרתי אינטרנט. גרסת דביאן (Debian) זו הפצה המתוחזקת על ידי מתנדבים ושמה את הדגש על רעיון תוכנות הקוד הפתוח והאידיאולוגיה שעומדת מאחוריה. ישנן עוד גירסאות רבות, כשחלקן מבוססות באופן רחב יותר או פחות על הפצות שונות של מערכות לינוקס.

כיום משמשת לינוקס הן כמערכת הפעלה למחשבים אישיים והן כמערכת הפעלה לשרתים. בתחום המחשבים האישים מערכת לינוקס פחות נפוצה, ולפי ההערכות היא תוספת נתח שוק של כ-3% בלבד, אך בתחום השרתים לינוקס היא אחת התוכנות המרכזיות ביותר וכשליש מהשרתים עושים בה שימוש. אחד מבסיסי השרתים הנפוצים ביותר הוא בסיס LAMP – ראשי תיבות של לינוקס (Linux), שרת האינטרנט אפאצ'י (Apache), בסיס הנתונים MySQL ושפת PHP. ארבעת התוכנות האלה הן חופשיות ומהוות יחד בסיס תוכנה לשרתי אינטרנט מתקדמים המשמשים לאתרים אישיים וגם לאתרים פופולריים כדוגמת ויקיפדיה.

השימוש בלינוקס כפי שמתואר הוא רחב היקף והעובדה שמדובר בתוכנת קוד פתוח היא אחת הסיבות לכך שהתוכנה נהייתה כה פופולרית ומשמעותית בהיסטוריה הטכנולוגית. ההחלטה לאפשר לכל אדם לערוך שינויים בקוד ולהתאים את המערכת לצרכיו הוכיחה את עצמה ככזאת שאפשרה את המשך הפיתוח של התוכנה לאורך שנים, כשעל פי ההערכות הושקעה בה עבודה בהיקף של אלפי שנות אדם, על שלל הפצותיה השונות.


נכתב על-ידי נדב ברגר.

הפוסט הזה סגור לתגובות כרגע.